חינוך אמיתי בתקופה לא אמיתית- חלק ד

במאמר הקודם נגענו בנקודת ה"אמת" בדבר תפיסת "חוסר האמת" הפוסט מודרנית, והיא חסרונו המהותי של האדם, כמקבל האמת.

אקלים פוסט מודרני, המתנגד באופיו החיצוני ללימוד התורה, יכול להתברר דווקא כאקלים הנותן ביטוי עיקרי להקדמה ללימוד התורה, היא דרך הארץ, ועבודת המידות.

דווקא ה"בריחה" מהאמת המוחלטת, והטלת הספק באמת המובנת מאליה, יכולים לתת מקום לעבודת ה' האנושית, אשר, כדברי הרמח"ל, נוטה להיות נעלמת, דווקא בצלה של תפיסת האמת המוחלטת. כך הוא כותב בפתיחה המפורסמת למסילת ישרים:

כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה.

הרמח"ל מצביע על תופעה עמוקה אצל האדם. דווקא האמת הברורה יכולה לגרום לאדם לחוסר מימושה. לאדם הבא ללמוד את הספר "מסילת ישרים" אומר הרמח"ל להוציא מהלקסיקון את הביטוי: "ברור ש...", על מנת שיוכל להתקדם בעבודת ה'.

ככל הנראה, מדובר בתהליך קשה מאין כמוהו, אותו מתאר הראי"ה קוק, המתייחס להקדמתו של הרמח"ל (שמונה קבצים קובץ ה').

המפגש בין האמת המוחלטת לאדם, הוא כמעט בלתי אפשרי, עקב תפיסה פנימית בוסרית הטבועה בכל אדם, הגורסת שהאמת כבר הובנה והופנמה:

"שהמחשבות הטבעיות הן מלאות ציורים באלה הענינים הרוחניים, ובשביל כך מראשית כל לימוד, בתחלת שימת הלב על בירור, באים הם ושוטפים, ומתוך שהם מחשבות של בוסר, והרבה דברים אויליים וחשוכים מעורבים בהם... על כן מפריעים הם בעצמם בשטפם את האפשרות של הלימוד וההתעמקות"

ולכן יש צורך במהלך משמעותי מאוד שהראי"ה קוק מכנה "מתודה מוסרית":

" וצריכה היא המתודה המוסרית של לימודי החסידות למצא דרך איך לסנן את הזרמים הראשונים"

אם כן, מדובר בתהליך עצמי שכלל אינו פשוט, אשר יש לו נטיה להיכשל.

ואם נתקדם מכאן לתלמיד אשר "זכה" להפנים את ערכי התקופה הפוסט מודרנית, נוכל למצוא תלמיד שהוא גם מנותק, די מעצבן, מזלזל לעתים, ופעמים רבות אינו מוכן לשמוע על ערכים מוחלטים ומעמיד בספק לא מעט ערכים.

אך אם נתבונן בעומק התהליך, נמצא תלמיד שבפנימיותו הינו דווקא מכיר את אותה "מתודה המוסרית" המסננת את הזרמים הראשונים של תפיסת האמת המוחלטת, וכאן יש מקום לעבודה הבסיסית יותר, שבחלק ממאפייניה ניגע במאמר המסכם.

אם נשאל מהו המסר האמוני המועבר לנו בתקופה, ניתן לומר שהמסר האמוני מכריח אותנו להשתמש ב"מתודה המוסרית" בעל כוחנו, כדי לסנן את אותם זרמים ראשוניים של תפיסת אמת.

במילים אחרות, כנראה שהגענו למצב בו חייבת להיות התערבות תקופתית כדי לעזור לנו להפסיק להסתנוור מהאמת המוחלטת, על מנת שתוכל להעמיק שלב ולחלחל יותר אל החיים עצמם.